פסק דין בתיק ס"ע 44165-09-11

2.       הנתבעת הכחישה בכתב הגנתה את זכאותו של התובע לקבל ממנה דבר מה. לטענת הנתבעת, התובע היה יכול להמשיך לעבוד אצלה בלא הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, אך סרב ובחר לעבור לעבוד אצל מעביד אחר.

3.       הצדדים הוזמנו להליך גישור, אך אף שהם נענו להזמנה - הם לא הצליחו להגיע בו להסכמה. לפיכך, נקבע התיק לדיון מוקדם.

4.       בדיון המוקדם גובשו המוסכמות והפלוגתאות. בעת הדיון, חזר בו ב"כ התובע מהתביעה לתמורת הודעה מוקדמת, אך טען כי יש להחזיר לתובע סכום שהנתבעת קיזזה ממנו בטענה שהתובע לא נתן הודעה מוקדמת בטרם התפטרותו. הצדדים לא הגיעו להסכמה ביניהם גם במהלך הדיון המוקדם, ולפיכך - נקבעה התובענה להוכחות.

5.       בפתח הישיבה שנקבעה להוכחות הגיעו הצדדים להסכמה על כך שפסק הדין יינתן בדרך של פסיקה לפשרה, לאחר שיוגשו סיכומים בכתב ובכפוף לכך שהפסיקה לפשרה לא תביא בחשבון את ענין פיצוי ההלנה. אכן הוגשו סיכומים בכתב וכעת ניתן פסק הדין.

6.       נעיר כי פסיקה לפשרה מתאפשרת מכח סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, החל גם בבית הדין לעבודה, בהתאם להוראות סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969.

אלה השיקולים העיקריים בענין הפסיקה לפשרה

7.       בענין הזכאות לפיצויי הפיטורים -

          הנטל להוכיח את הזכאות לפיצויי פיטורים, מוטל על התובע. אנו סבורים שניתן להעריך כי אילו היתה התובענה נדונה לגופה - היה לתובע סיכוי משמעותי להצליח להרים נטל זה. 

          בענין זה, נזכיר כי אין חולק שהפסקת יחסי העבודה בין הצדדים באה על רקע הפסקת ההתקשרות בין הנתבעת לבין הרשות המקומית אשר קיבלה ממנה שירותים ואשר בתחומה עבד התובע במשך שנים. גם אם היתה מתקבלת גרסת הנתבעת בענין הצעותיה לתובע, נראה כי התובע לא היה חייב להסכים לעבור לעבוד באתר אחר. נציין עוד, כי אף אם נכונה גרסת הנתבעת שלפיה סיכום הישיבה מיום 28/11/10 מלמד על מה שהיה באותה ישיבה, מדובר בהצעה לתובע לעבור לעבוד במקום אחר, בהיקף משרה נמוך ממה שהיה לו לפני כן.

          על כן, בקביעת סכום הפשרה, אנו נותנים משקל משמעותי לרכיב פיצויי הפיטורים.

8.       בענין סכום פיצויי הפיטורים -

נסביר כי לצורך קביעת סכום הפיצויים אנו מביאים בחשבון שבין הצדדים הושגה הסכמה על גובה השכר היומי. אין לנו די תלושים לשם קביעת ממוצע ימי העבודה ב-12 החודשים האחרונים, אך נכון לתת משקל למשתמע מסיכום הישיבה מיום 28/11/10, שלפיו ההצעה לתובע היתה להפחית את שבוע העבודה ל-5 ימים וכי לפני כן היה שבוע עבודה מלא.

9.         בענין קיזוז תמורת ההודעה המוקדמת

          נוכח עמדתנו בדבר הסבירות שהתובע אכן היה מצליח לשכנע שנסיבות התפטרותו מזכות אותו בפיצויי פיטורים, נראה שנכון לתת לכך משקל גם בענין קיזוז תמורת ההודעה המוקדמת משכרו של התובע, באשר על פי סעיף 10(1) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001, סביר להניח שאילו התובענה היתה נדונה לגופה, היה נקבע כי התובע לא היה חייב לתת הודעה מוקדמת.

הפסיקה לפשרה

10.     על סמך השיקולים האמורים לעיל, אנו מחייבים את הנתבעת, בפשרה, לשלם לתובע סך של 21,000 ש"ח. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 16/6/13, אם לא ישולם לפני כן.

11.     נוכח ההסמכה לפסיקה לפשרה זכאי התובע להשבת סך (קרן) של 172 ש"ח מהאגרה ששולמה.